×
Mikraot Gedolot Tutorial
תנ״ך
פירוש
הערותNotes
E/ע
ישעיהו ל׳תנ״ך
א֣
אָ
(א) ה֣וֹי בָּנִ֤ים סֽוֹרְרִים֙א נְאֻם⁠־יְהֹוָ֔הי״י֔ לַעֲשׂ֤וֹת עֵצָה֙ וְלֹ֣א מִנִּ֔י וְלִנְסֹ֥ךְ מַסֵּכָ֖ה וְלֹ֣א רוּחִ֑י לְמַ֛עַן סְפ֥וֹת חַטָּ֖את עַל⁠־חַטָּֽאת׃ (ב) הַהֹֽלְכִים֙ לָרֶ֣דֶת מִצְרַ֔יִם וּפִ֖י לֹ֣א שָׁאָ֑לוּ לָעוֹז֙ בְּמָע֣וֹז פַּרְעֹ֔ה וְלַחְס֖וֹת בְּצֵ֥ל מִצְרָֽיִם׃ (ג) וְהָיָ֥ה לָכֶ֛ם מָע֥וֹז פַּרְעֹ֖ה לְבֹ֑שֶׁת וְהֶחָס֥וּת בְּצֵל⁠־מִצְרַ֖יִם לִכְלִמָּֽה׃ (ד) כִּֽי⁠־הָי֥וּ בְצֹ֖עַן שָׂרָ֑יו וּמַלְאָכָ֖יו חָנֵ֥ס יַגִּֽיעוּ׃ (ה) כֹּ֣ל הֹבִ֔אישׁב עַל⁠־עַ֖ם לֹא⁠־יוֹעִ֣ילוּ לָ֑מוֹ לֹ֤א לְעֵ֙זֶר֙ וְלֹ֣א לְהוֹעִ֔יל כִּ֥י לְבֹ֖שֶׁת וְגַם⁠־לְחֶרְפָּֽה׃ (ו) מַשָּׂ֖א בַּהֲמ֣וֹת נֶ֑גֶב בְּאֶ֩רֶץ֩ צָרָ֨ה וְצוּקָ֜ה לָבִ֧יא וָלַ֣יִשׁ מֵהֶ֗ם אֶפְעֶה֙ וְשָׂרָ֣ף מְעוֹפֵ֔ף יִשְׂאוּ֩ עַל⁠־כֶּ֨תֶף עֲיָרִ֜ים חֵילֵהֶ֗ם וְעַל⁠־דַּבֶּ֤שֶׁת גְּמַלִּים֙ אֽוֹצְרֹתָ֔ם עַל⁠־עַ֖ם לֹ֥א יוֹעִֽילוּ׃ (ז) וּמִצְרַ֕יִם הֶ֥בֶל וָרִ֖יק יַעְזֹ֑רוּ לָכֵן֙ קָרָ֣אתִי לָזֹ֔את רַ֥הַב הֵ֖ם שָֽׁבֶת׃ (ח) עַתָּ֗ה בּ֣וֹא כׇתְבָ֥הּ עַל⁠־ל֛וּחַ אִתָּ֖ם וְעַל⁠־סֵ֣פֶר חֻקָּ֑הּ וּתְהִי֙ לְי֣וֹם אַחֲר֔וֹן לָעַ֖ד עַד⁠־עוֹלָֽם׃ (ט) כִּ֣י עַ֤ם מְרִי֙ ה֔וּא בָּנִ֖ים כֶּחָשִׁ֑ים בָּנִ֕ים לֹא⁠־אָב֥וּ שְׁמ֖וֹעַ תּוֹרַ֥ת יְהֹוָֽהי״יֽ׃ (י) אֲשֶׁ֨ר אָמְר֤וּ לָרֹאִים֙ לֹ֣א תִרְא֔וּ וְלַ֣חֹזִ֔ים לֹ֥א תֶחֱזוּ⁠־לָ֖נוּ נְכֹח֑וֹת דַּבְּרוּ⁠־לָ֣נוּ חֲלָק֔וֹת חֲז֖וּ מַהֲתַלּֽוֹת׃ (יא) ס֚וּרוּ מִנֵּי⁠־דֶ֔רֶךְ הַטּ֖וּ מִנֵּי⁠־אֹ֑רַח הַשְׁבִּ֥יתוּ מִפָּנֵ֖ינוּ אֶת⁠־קְד֥וֹשׁ יִשְׂרָאֵֽל׃ (יב) לָכֵ֗ן כֹּ֤ה אָמַר֙ קְד֣וֹשׁ יִשְׂרָאֵ֔ל יַ֥עַן מׇאׇסְכֶ֖ם בַּדָּבָ֣ר הַזֶּ֑ה וַֽתִּבְטְחוּ֙ בְּעֹ֣שֶׁק וְנָל֔וֹז וַתִּֽשָּׁעֲנ֖וּ עָלָֽיו׃ (יג) לָכֵ֗ן יִהְיֶ֤ה לָכֶם֙ הֶעָוֺ֣ן הַזֶּ֔ה כְּפֶ֣רֶץ נֹפֵ֔ל נִבְעֶ֖ה בְּחוֹמָ֣ה נִשְׂגָּבָ֑ה אֲשֶׁר⁠־פִּתְאֹ֥ם לְפֶ֖תַע יָב֥וֹא שִׁבְרָֽהּ׃ (יד) וּ֠שְׁבָרָ֠הּ כְּשֵׁ֨בֶר נֵ֧בֶל יוֹצְרִ֛ים כָּת֖וּת לֹ֣א יַחְמֹ֑ל וְלֹֽא⁠־יִמָּצֵ֤א בִמְכִתָּתוֹ֙ חֶ֔רֶשׂ לַחְתּ֥וֹת אֵשׁ֙ מִיָּק֔וּד וְלַחְשֹׂ֥ף מַ֖יִם מִגֶּֽבֶא׃ (טו) כִּ֣י כֹֽה⁠־אָמַר֩ אֲדֹנָ֨י יֱהֹוִ֜היֱ⁠־הֹוִ֜ה קְד֣וֹשׁ יִשְׂרָאֵ֗ל בְּשׁוּבָ֤ה וָנַ֙חַת֙ תִּוָּ֣שֵׁע֔וּן בְּהַשְׁקֵט֙ וּבְבִטְחָ֔ה תִּֽהְיֶ֖ה גְּבוּרַתְכֶ֑ם וְלֹ֖א אֲבִיתֶֽם׃ (טז) וַתֹּ֨אמְר֥וּ לֹא⁠־כִ֛י עַל⁠־ס֥וּס נָנ֖וּס עַל⁠־כֵּ֣ן תְּנוּס֑וּן וְעַל⁠־קַ֣ל נִרְכָּ֔ב עַל⁠־כֵּ֖ן יִקַּ֥לּוּ רֹדְפֵיכֶֽם׃ (יז) אֶ֣לֶף אֶחָ֗ד מִפְּנֵי֙ גַּעֲרַ֣ת אֶחָ֔ד מִפְּנֵ֛י גַּעֲרַ֥ת חֲמִשָּׁ֖ה תָּנֻ֑סוּ עַ֣ד אִם⁠־נוֹתַרְתֶּ֗ם כַּתֹּ֙רֶן֙ עַל⁠־רֹ֣אשׁ הָהָ֔ר וְכַנֵּ֖ס עַל⁠־הַגִּבְעָֽה׃ (יח) וְלָכֵ֞ן יְחַכֶּ֤ה יְהֹוָה֙י״י֙ לַחֲנַנְכֶ֔ם וְלָכֵ֥ן יָר֖וּם לְרַחֶמְכֶ֑ם כִּֽי⁠־אֱלֹהֵ֤י מִשְׁפָּט֙ יְהֹוָ֔הי״י֔ אַשְׁרֵ֖י כׇּל⁠־ח֥וֹכֵי לֽוֹ׃ (יט) כִּי⁠־עַ֛ם בְּצִיּ֥וֹן יֵשֵׁ֖ב בִּירוּשָׁלָ֑͏ִם בָּכ֣וֹ לֹֽא⁠־תִבְכֶּ֗ה חָנ֤וֹן יׇחְנְךָ֙ לְק֣וֹל זַעֲקֶ֔ךָ כְּשׇׁמְעָת֖וֹ עָנָֽךְ׃ (כ) וְנָתַ֨ן לָכֶ֧ם אֲדֹנָ֛י לֶ֥חֶם צָ֖ר וּמַ֣יִם לָ֑חַץ וְלֹא⁠־יִכָּנֵ֥ף עוֹד֙ מוֹרֶ֔יךָ וְהָי֥וּ עֵינֶ֖יךָ רֹא֥וֹת אֶת⁠־מוֹרֶֽיךָ׃ (כא) וְאׇזְנֶ֙יךָ֙ תִּשְׁמַ֣עְנָה דָבָ֔ר מֵאַחֲרֶ֖יךָ לֵאמֹ֑ר זֶ֤ה הַדֶּ֙רֶךְ֙ לְכ֣וּ ב֔וֹ כִּ֥י תַאֲמִ֖ינוּ וְכִ֥י תַשְׂמְאִֽילוּ׃ (כב) וְטִמֵּאתֶ֗ם אֶת⁠־צִפּוּי֙ פְּסִילֵ֣י כַסְפֶּ֔ךָ וְאֶת⁠־אֲפֻדַּ֖ת מַסֵּכַ֣ת זְהָבֶ֑ךָ תִּזְרֵם֙ כְּמ֣וֹ דָוָ֔ה צֵ֖א תֹּ֥אמַר לֽוֹ׃ (כג) וְנָתַן֩ מְטַ֨ר זַרְעֲךָ֜ אֲשֶׁר⁠־תִּזְרַ֣ע אֶת⁠־הָאֲדָמָ֗ה וְלֶ֙חֶם֙ תְּבוּאַ֣ת הָאֲדָמָ֔ה וְהָיָ֥ה דָשֵׁ֖ן וְשָׁמֵ֑ן יִרְעֶ֥ה מִקְנֶ֛יךָ בַּיּ֥וֹם הַה֖וּא כַּ֥ר נִרְחָֽב׃ (כד) וְהָאֲלָפִ֣ים וְהָעֲיָרִ֗ים עֹֽבְדֵי֙ הָאֲדָמָ֔ה בְּלִ֥יל חָמִ֖יץ יֹאכֵ֑לוּ אֲשֶׁר⁠־זֹרֶ֥ה בָרַ֖חַת וּבַמִּזְרֶֽה׃ (כה) וְהָיָ֣ה׀ עַל⁠־כׇּל⁠־הַ֣ר גָּבֹ֗הַּ וְעַל֙ כׇּל⁠־גִּבְעָ֣ה נִשָּׂאָ֔ה פְּלָגִ֖ים יִבְלֵי⁠־מָ֑יִם בְּיוֹם֙ הֶ֣רֶג רָ֔ב בִּנְפֹ֖ל מִגְדָּלִֽים׃ (כו) וְהָיָ֤ה אוֹר⁠־הַלְּבָנָה֙ כְּא֣וֹר הַחַמָּ֔ה וְא֤וֹר הַֽחַמָּה֙ יִֽהְיֶ֣ה שִׁבְעָתַ֔יִם כְּא֖וֹר שִׁבְעַ֣ת הַיָּמִ֑ים בְּי֗וֹם חֲבֹ֤שׁ יְהֹוָה֙י״י֙ אֶת⁠־שֶׁ֣בֶר עַמּ֔וֹ וּמַ֥חַץ מַכָּת֖וֹ יִרְפָּֽא׃ (כז) הִנֵּ֤ה שֵׁם⁠־יְהֹוָה֙י״י֙ בָּ֣א מִמֶּרְחָ֔ק בֹּעֵ֣ר אַפּ֔וֹ וְכֹ֖בֶד מַשָּׂאָ֑הֿ שְׂפָתָיו֙ מָ֣לְאוּ זַ֔עַם וּלְשׁוֹנ֖וֹ כְּאֵ֥שׁ אֹכָֽלֶת׃ (כח) וְרוּח֞וֹ כְּנַ֤חַל שׁוֹטֵף֙ עַד⁠־צַוָּ֣אר יֶחֱצֶ֔ה לַהֲנָפָ֥ה גוֹיִ֖ם בְּנָ֣פַת שָׁ֑וְא וְרֶ֣סֶן מַתְעֶ֔ה עַ֖ל לְחָיֵ֥י עַמִּֽים׃ (כט) הַשִּׁיר֙ יִהְיֶ֣ה לָכֶ֔ם כְּלֵ֖יל הִתְקַדֶּשׁ⁠־חָ֑ג וְשִׂמְחַ֣ת לֵבָ֗ב כַּהוֹלֵךְ֙ בֶּחָלִ֔יל לָב֥וֹא בְהַר⁠־יְהֹוָ֖הי״י֖ אֶל⁠־צ֥וּר יִשְׂרָאֵֽל׃ (ל) וְהִשְׁמִ֨יעַ יְהֹוָ֜הי״י֜ אֶת⁠־ה֣וֹד קוֹל֗וֹ וְנַ֤חַת זְרוֹעוֹ֙ יַרְאֶ֔ה בְּזַ֣עַף אַ֔ף וְלַ֖הַב אֵ֣שׁ אוֹכֵלָ֑ה נֶ֥פֶץ וָזֶ֖רֶם וְאֶ֥בֶן בָּרָֽד׃ (לא) כִּֽי⁠־מִקּ֥וֹל יְהֹוָ֖הי״י֖ יֵחַ֣ת אַשּׁ֑וּר בַּשֵּׁ֖בֶט יַכֶּֽה׃ (לב) וְהָיָ֗ה כֹּ֚ל מַֽעֲבַר֙ מַטֵּ֣ה מֽוּסָדָ֔הֿ אֲשֶׁ֨ר יָנִ֤יחַ יְהֹוָה֙י״י֙ עָלָ֔יו בְּתֻפִּ֖ים וּבְכִנֹּר֑וֹת וּבְמִלְחֲמ֥וֹת תְּנוּפָ֖ה נִלְחַם⁠־[בָּֽם] (בה (לג) כִּֽי⁠־עָר֤וּךְ מֵֽאֶתְמוּל֙ תׇּפְתֶּ֔ה גַּם⁠־[הִ֛יא] (הוא) לַמֶּ֥לֶךְ הוּכָ֖ן הֶעְמִ֣יק הִרְחִ֑ב מְדֻרָתָ֗הּ אֵ֤שׁ וְעֵצִים֙ הַרְבֵּ֔ה נִשְׁמַ֤ת יְהֹוָה֙י״י֙ כְּנַ֣חַל גׇּפְרִ֔ית בֹּעֲרָ֖ה בָּֽהּ׃ נוסח המקרא מבוסס על מהדורת מקרא על פי המסורה (CC BY-SA 3.0), המבוססת על כתר ארם צובה וכתבי יד נוספים (רשימת מקורות וקיצורים מופיעה כאן), בתוספת הדגשת שוואים נעים ודגשים חזקים ע"י על־התורה
הערות
א סֽוֹרְרִים֙ א=סֽוֹרֲרִים֙ (חטף)
ב הֹבִ֔אישׁ
• מ״ק-א=<ל׳ כת׳ א׳>
• הקלדה-קרי=הֹבִ֔ישׁ ובחלק מהדפוסים העירו <יתיר א׳> או <א׳ נחה>
E/ע
הערותNotes
(א) אבל הוי על בנים סוררים – שבדור הזה ביהודה שאינם רוצים להיושע בשמי בשובה ונחת אלא בזרוע בסוס ורכב שעדיין אינן יכולים לצאת מדרך אחיהם בית ישראל.
ולא מני – ממני.
ולנסוך מסכה – בינו ובין האויב.
ולא – מרוחי למען ספות חטאת – זו על שאר חטאתיהם.
(ד) שריו – של ישראל. (ה) כל הוביש – כל עמו הוביש בשביל עזרת עם לא יועילו למו – ששאל שלא לעזר – היה לו,
ולא להועיל – שבשבילו יעלה מלך אשור מעליו.
כי לבשת וגם לחרפה – היה לו. שמשא בהמות נגב כמו שהיו יכולים לטעון היו נושאין ממונם למצרים שיעזרום ומצרים הבל וריק יעזרום.
(ו) משא בהמות נגב – כמו משא צמד פרדים.
[בהמות נגב – לפי שכל היורדים מצרים דרך ארץ הנגב שבדרום ארץ ישראל הולכים כמו שתראה באברהם: הלוך ונסע הנגבה. וירד אברהם מצרימה. ויעל ממצרים הוא ואשתו וכל ישראל ולוט עמו הנגבה. וילך למסעיו מנגב. ומשם היו נוטלים בהמות ומטעינין והולכין למצרים.]⁠א
ועל ישאו מוסב לומר בהמות ארץ הנגב החזקות ולימודי מדבר הנה לפי שסמוכות לו ישאו חיליהם למצרים ובמקום סכנה במדבר בארץ צוקה וצרה שלביא וליש... ושרף מעופף – יש שם יותר מהם ומבהמותיהם.
וכל זה בשביל עם לא יועילו – והיא החרפה כמו שפירשתי. והדבר הזה כמו אם יתן איש כל הון ביתו באהבה בוז יבוזו לו שלא תאהבנו לעולם להמיר דודה בו על כל הון. ומה הבריות אומרות עליו שוטה היה פלוני שבזבז את ממונו לריק אף כאן כן.
(ז) והרי מצרים הבל וריק יעזורו – על כן אני קורא לזאת – הפותה שמבזבזת שלה אליהם אל תלכי למצרים,
רהב הם – וגאונים ורמי עינים וכל רהבם עמל ואון,
ושבת – ובטל מהם גאונם וזרועם.
(ח) עתה – אחרי שאינם שומעים לקולי שאני קורא וזועק אחריהם.
בא כתבה על לוח אתם – שתהא בידם לזכרון שלא יאמרו לא התרו בנו.
ותהי ליום אחרון – כשיהו נכשלים בדרכם זאת וילמדו אחרונים ויוסרו ולא יעשו כהם.
(ט) כי עם מרי – וסרבן הוא למרות את פי כשאני מתרה בהם.
בנים כחשים – שיכחשו ויאמרו לא התרה בנו.
(י) אשר אמרו לראים – כשאמרו להם לא תרדו מצרים לעזרה הניחו עד שנשאל פי י״י ונדרשנו על זאת.
והם אומרים להם לא תראו – אין אנו רוצים שתדרשוהו על כך. אלא אם כן אתם יודעים שיהא חפץ בדרכנו זה דברו וחזו לנו מאתו.
(יא) אבל אם רוצה לעכב על ידינו שלא נלך סורו – לנו מני דרך – ואל תעכבונו. ומדמה התראת הנביאים מפי המקום שמעכבים אותם שלא לילך בדרך מצרים כאילו הוא והם עומדים על הדרך לעכבם.
ובלשון קדוש ישראל משיבם שיאמרו לנביאים השביתו מפנינו את קדוש ישראל – כלומר יותר מדאי צריך ישראל להתקדש בדרכיו ואין אנו יכולים לעמד בהן להתקדש לפי קדושתו הגדולה.
(יב) לכן כה אמר קדוש ישראל – שאתם מואסים קדושתו,
יען מאסכם בדבר הזה – בקדושתו שאין אתם סבורים להושע בקדושתו ואתם בוטחים בעשק ועקשות שאתם גוזלים ממון העניים והאביונים להנצל בו לשלחו למלך מצרים לעזורכם ועל ממון העשק והחמס אתם נשענים.
(יג) לכן – המקום יתקדש בכם ויהיה לכם העון שאתם עושקים ממון להנצל בו כפרץ – מים שנופל ושוכן ונקוה ונשען לחומה נשגבה,
והוא נבעה – ומבעבע בחומה תדיר וממחה הסיד והאבנים ומרערע היסוד מעט מעט עד שאין אדם מרגיש והיא נופלת פתאם.
(יג-יד) ונשברת כשבר נבל יוצרים – בלי חמלה,
שלא ימצא במכתת הנבל חרש לחתות אש מיקוד – מיקידה. והוא שיעלה סנחריב על ערי יהודה הבצורות ויתפשם.
לחתות – לשון מחתה. וכן היחתה איש אש בחיקו.
מגבא – לשון גבים גבים, דאלישע.
(טו) והדין עמו כי כה אמר י״י אלהים קדוש ישראל – שמאסתם להתקדש בדרכיו כשהתרה בכם שלא לילך מצרים. מה לכם לדרך מצרים לטרוח וליכנס בסכנת דרך המדבר ולבזבז ממונכם. שבו איש תחתיו ושבתו ונוחו מדרך זו ותושעון,
בהשקט ובבטחה תהיה גבורתכם – כנגד מלך אשור. שאין לכם להלחם עמו, ואין לכם לירא את שמו. כמו שאמר לאחז השמר והשקט אל תירא וג׳ והמקרא הזה בשיטת אל תיראו התיצבו וראו את ישועת י״י.
ולא אביתם – אילו היה אומר לכם הסיעו אבנים גדולות והיה לכם להיושע בכך היה לכם לשמוע לו. קל וחומר שאמר לכם לשקוט ולנוח ולבטוח שהיה לכם לשמוע לו.
(טז) ותאמרו לא – אלא על סוס נושע שננוס בו אם תגבר יד מלך אשור עלינו לכך צריכים אנו לילך מצרים.
ועל קל נרכב – שנמלט בו.
ועל כן – על אשר אמרתם.
יקלו רדפיכם – והכל יהיה לכם הפך.
(יז) עד אם נותרתם – הוא שאמר ונותרה בת ציון כסכה בכרם. (יח) ולכן – כלומר ועל אשר אמר לכם לישב איש תחתיו להתיצב ולראות ישועת י״י היה מחכה ומשמר שיבא יומו של מלך אשור.
לחננכם – כאשר יחון אחיכם יהודה וירושלם שישובו אליו בכל לבם.
ולכן – על שהייתם מצפים לישועתו.
ירום – ויתגבר לרחמכם כי אלהי משפט וצדק י״י – שלא לקפח שכר כל אדם.
אשרי כל חוכי לו – ואם הייתם מחכים לישועתו גם הוא יחכה ויצפה להושיעכם. וחיכוי זה כענין ליל שמורים הוא לי״י שהוא יושב ומשמר מתי יבא יום מצרים ויושיע את עמו. גם יש לומר כי אלהי משפט י״י מוסב על אם נותרתם שנשפוט בם. ואשרי כל חוכי לו על שובם אליו.
(יט) שהרי עם בציון ישב בירושלם – שישובו אלי בכל לבם ויחכו לי ואשריהם. ומהפך דבריו כנגד יושבי ירושלם לנחמם משהזכירם.
בכה לא תבכה – שחנן יחנך – המקום.
(כ) אבל יכנע תחלה בעמל לבכם, ונתן לכם {אדני} לחם צר ומים לחץ – במצור מלך אשור כדי להכניעם שתשוב⁠{ו} אליו בכל לבכם.
ולא יכנף – ויתעופף עוד ממך מוריך – המורה לכם הדרך הטובה והישרה.
אלא והיו עיניך – תמיד רואות את מוריך – ללכת אחריו ולא תאמר עוד סורו מני דרך הטו מני ארח ואלך אחר לבי ועיני.
(כא) וגם אזניך – תהיינה פקוחות תמיד לשמוע דבר המורה מאחריך אם תסור ימין ושמאל והוא יישרך בדרך ויקרא לך לשוב לימין או לשמאל. (כב) וטמאתם את צפוי – נמצא שזה היה מעשה קודם שביער עבודה זרה שבארץ יהודה וישראל שכתוב בדברי הימים שאחר נבואה זו ביערום. (כג) ואז כלפי שנתן לכם לחם צר ומים לחץ ונתן מטר ארצךב שתזרע את האדמה.
והיה – הלחם שמן ודשן ולא לחם צר.
כר נרחב – ערוגה רחבה ומליאה.
(כד) עבדי {ה}⁠אדמה – החורשים את השדה.
בליל חמיץ – כמו שהוא עדיין בוסר של קציר יאכלו – ולא יקפיד בעל התבואה כל כך יהא שובע גדול מה שהיה רגיל לזרות התבואה תחלה ברחת – בכרי ואחר כך במזרה לברור פסולת מתוך אכל לטחון שלא היו בהמות אוכלי בתבואה אלא הפסולת הגדל עמה. ועכשיו כמו שהוא יאכלוה בשדה הכל יחד. הנה זה כלפי לחם צר וכלפי מים לחץ.
(כה) והיה על כל הר גבוה... פלגים יבלי מים – מקלחים מים הנה והנה לפלגות ומטבילים אותן למטה בין ההרים בנחלים ולא מים לחץ.
ביום הרג רב – שיהרגו אחרים על ידי מלך אשור,
בנפול מגדלי – האומות על ידי מלך אשור ואתם תשבו בטח.
(כו) והיה אור הלבנה כאור החמה – כענין ליהודים היתה אור ושמחה. וכענין העם ההלכים בחשך ראו אור גדול.
כאור שבעת הימים – של שבוע אם היו מאירים יחד.
ביום חבוש י״י את שבר עמו – ששבר בו כשבר נבל יוצרים כפרץ נפל נבעה בערי יהודה הבצורות שתפס סנחריב שימותו כל חילו וישארו שבוייהם וישבו בעריהם כבראשונה.
(כז) שהנה שם י״י – ושמעו בא ממרחק על הפלא שיעשה.
בער אפו וכובד משאה – על סנחריב מלך אשור הבא עליכם.
(כח) ורוחו – סוער והולך עליהם כנחל שוטף – שמסעיר הגומא והסוף שבו.
והוא שאומר להנפה גוים בנפת שוא – הנה והנה.
[בנפת שוא – אינו כהנפת שעושין כדי שיצא המוץ והפסולת והתבואה נשאר בנפה. אלא נפת שוא הוא כדי להניעה ולטלטלה טילטול גבר כענין שנאמר והניעותי ישראל בכל הגוים כאשר ינוע בכברה.]⁠ג
ורסן מתעה על לחיי גוים – להשיבם אחור. כענין ושמע שמוע ושב לארצו.
(כט) ואז יהיה לכם השיר – שיר הפלא הזה.
כליל התקדש חג – שבכניסת החג יוצאים בחצות בתופים ובמחולות.
ושמחת לבב – יהיה לכם כהולך בחליל לבא – וליראות פני אלהי ישראל. ולכך תפס כליל התקדש חג שכל היום היו טרוחים וטרודים אף כאן כל היום היו עציבים ועכשיו שמחים.
(ל) הוד קולו – זעקת קולו. ולשון כסוס הודו במלחמה. הוד נחרו אימה. הידד השבתי.
ונחת – וניהוג, זרועו – הגדולה והחזקה יראה לכל העולם.
(לא) כי מקול י״י – מהוד קולו.
יחת – ויישבר אשור – שבשבט יכה אתכם.
(לב) והיה כל מעבר מטה – של יסוד אשר יסד המקום ליסר ולהוכיח גוים על ידו. כלומר כל מקום שעבר תחת שבטו ומטהו.
[המקרא מסורס וכאילו כתוב והיה כל מעבר מטה מוסדה בתפים ובכנורות אשר יניח י״י עליו ובמלחמות תנופה נלחם בה. פירושו כל המקומות שעבר שם אשור שהוא המטה אשר יסד הקב״ה וקבע להוכיח וליסר אחרים על ידו. ככתוב ומטהו בידם זעמי. עתה ישמחו בתפים ובכנורות כאשר תראו אשר הניח י״י ידו להנפה גוים בנפת שוא. מוסדה, גזירה. כמו כי כן יסד המלך. פירוש גזר וקבע כה. מוסב אמטה מוסדה, כלומר שהקב״ה נלחם במטה מוסדה פירוש מטה קבועה.]⁠ד
אשר יניח י״י – להם ממנו יהיו כלם משוררים בתפים – ובמחולות על מפלתו.
ובמלחמות תנופה – ומקום אשר במלחמות תנופת יד נלחם בם – כלם ישמחו עליו בנפלו.
(לג) כי ערוך מאתמל – מקדם.
תפתה – מקום מדורה לחילו.
גם היא למלך הוכן – שגם הוא יפל בחרב.
העמיק – התפתה והרחיב לכל חילו.
נשמת י״י – לנפח באש.
כנחל גפרית – המבעיר. והוא שאמר למעלה ורוחו כנחל שוטף וכיוצא בו, ימטר על רשעים פחים. לעכבם ולהעמידם במקום אחד שלא ינוסו. ואחרי כן ימטיר עליהם אש וגפרית להבעיר ורוח זלעפות לנפח.
[כי ערוך מאתמול תפתה – פירוש אותו מקום שנפל שם סנחריב ועמו נקרא תפתה. ואותו מקום ערוך מאתמול. כלומר מקדם, ששם היו רגילין לשרוף בניהם לעבודה זרה. ככתוב בירמיה ובנו את במות התפת אשר בגיא בן הנם לשרף בניהם ובנותיהם באש.
גם הוא למלך הוכן – אותו מקום תפתה הוכן גם למלך שכל עמו נשרף שם כמו שכתוב למעלה והיתה לשרפה מאכולת אש. העמיק הרחיב – עמוק ורחב היה אותו מקום.
מדורתה אש ועצים הרבה – פירוש לשעבר היו שורפים בניהם במדורה של אש ועצים שיכול ליכבות. אבל שריפה זו שנשרף בה חילו של סנחריב שם היתה נשמת י״י שהיה כנחל גפרית הבוער שאינו יכול ליכבות. כמו שנאמר גפרית ומלח וגו׳.]⁠ה
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
א המאמר בסוגריים נוסף בכתב היד בגיליון.
ב כן בכמה כ״י של המקרא, במסורה של כ״י לונדון Add. 15251 בשם בן נפתלי, ובמספר מקורות במדרשים ובמפרשים.
ג המאמר בסוגריים נוסף בכתב היד בגיליון.
ד המאמר בסוגריים נוסף בכתב היד בגיליון.
ה המאמר בסוגריים נוסף בכתב היד בגיליון.
E/ע
הערותNotes
הערות
Tanakh
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×